מהי קרינה אלקטרומגנטית

קרינה בלתי מייננת – קרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל והרדיו

כאשר מדברים על קרינה יש לחלק אותה לשניים – קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת.
הקרינה הבלתי מייננת, כלומר קרינה אלקטרומגנטית אינה מכילה מספיק אנרגיה לשנות את מבנה האטום. למעשה קרינה אלקטרומגנטית היא תוצאה של שינויים במטען חשמלי, המייצרים שדה חשמלי ושדה מגנטי. שדות אלו מתפשטים במרחב ויוצרים את הקרינה.

בשגרת היום יום אנו חשופים לקרינה בכל מקום:

  • קרינה מרשת החשמל (ELF) – קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד (שנאים, קווי מתח, לוחות חשמל)
  • קרינה בתחום תדרי הרדיו (RF) – תקשורת אלחוטית ומתקני תקשורת (אנטנות סלולאריות, מתקני שידור לטלוויזיה, טלפוניה ניידת) –
  • קרינה של האור הנראה
  • קרינה של אינפרא-אדום
  • חלק מתחום האולטרא-סגול

כאשר מודדים קרינה יש להתחשב במספר פרמטרים: תדירות הקרינה, אורך הגל, עצמת השדה וההספק. כמו כן יש להתחשב בזמן החשיפה לגורם הפולט קרינה.
מקובל בתחום לבטא את עצמת הקרינה על פי ההספק או צפיפות ההספק , כאשר יחידות ההספק נמדדות ביחידות של ואט.
את הקרינה מרשת החשמל נבטא באמצעות יחידות של שטף מגנטי מיליגאוס.

האם הקרינה מסוכנת?

מחקרים בנושא השפעות הקרינה על האדם מתבצעים כל הזמן. עד כה בוצעו מספר רב של מחקרים ברחבי העולם וגילו את הממצאים הבאים:

  • השפעה שלילית של הקרינה על גוף האדם
  • קרינה מתחום הרדיו ותחום החשמל (קרינה אלקטרומגנטית, ELF, EF) – נמצא קשר ב בקרב הנחשפים לקרינה אלקטרומגנטית לבין עלייה בתחלואת הסרטן.

ישנם מחקרים רבים בתחום ולכן החליט המשרד להגנת הסביבה לפעול על פי עקרון
הזהירות המונעת.

עמדת המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את עמדת ICNIRP (הוועדה הבינלאומית המקצועית להגנה מקרינה בלתי מייננת)- המשרד להגנת הסביבה פועל על פי עיקרון הזהירות המונעת, מטרתו העיקרית היא למזער ככל האפשר את חשיפת הציבור לקרינה. צמצום חשיפת הציבור לקרינה נעשה בהתאם לטכנולוגיות הקיימות, המאפשרות בעלות סבירה להקטין את רמות הקרינה ממקורות שונים.
ישנן הנחיות רבות והתייחסות פרטנית לכל מפגע קרינה ומשך החשיפה אליו. לכן חייבים לפעול באמצעות מומחים בעלי ניסיון ובהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה שהחליט לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהנחות לטפל בחשיפה לקרינה מעל רמת הסף המותרת על מנת למנוע אפקטים ארוכי טווח על בריאות האזרח.
המשרד להגנת הסביבה חוקק מספר חוקים ותקנות בנושא הקרינה הבלתי מייננת: החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת ה'תשס"ו-2006 , תקנות הקרינה הבלתי מייננת התשס"ט-2009

האם קרינה אלקטרומגנטית ניתנת למדידה?

המשרד להגנת הסביבה מסמיך מודדי קרינה מקצועיים על ידי היתר למתן שירות, הניתן מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת (קרינה אלקטרומגנטית). הצרכן המעוניין למדוד קרינה אלקטרומגנטית בעזרת חברה מקצועית, מתבקש לוודא כי בידי נותן השירותים רישיון בר-תוקף לביצוע המדידות.
חברת א.מ.נ מבצעת מדידות של קרינה אלקטרומגנטית על ידי מומחים מקצועיים ובעלי נסיון עשיר בביצוע בדיקות קרינה, המחזיקים בהיתר מהמשרד להגנת הסביבה.
( לחץ כאן לבדיקות קרינה)

יחידות מדידה לקרינה אלקטרומגנטית

לקרינה האלקטרומגנטית מספר מאפיינים: תדירות הקרינה, אורך הגל, עצמת השדה וההספק. תדירות הקרינה נמדדת ביחידה של מחזורים בשנייה הנקראת הרץ. לקרינות הנפוצות יש תדירות גבוהה ולכן משתמשים ביחידות של קילו-הרץ, מגה-הרץ וג'יגה- הרץ (קילו = אלף, מגה = מיליון, ג'יגה = מיליארד). אורך הגל הוא דרך אחרת להביע את התדירות. תדירות גבוהה משמעותה אורך גל קצר, ולהפך. אורך הגל נמדד במטרים ולקרינות הנפוצות יש טווח המשתרע בין אלפי מטרים למספר מילימטרים. עצמת השדה של הקרינה נמדדת ביחידות של וולט למטר. נהוג יותר לבטא את עצמת הקרינה על פי ההספק או צפיפות ההספק, כאשר צפיפות הספק נמדדת ביחידות של ואט למטר ריבועי.

לצורך ההמחשה, צפיפות ההספק של שמש קיצית היא כאלף ואט למטר ריבועי (האור הוא גם סוג של קרינה אלקטרו-מגנטית). קרינה של מתקני חשמל מודדים ביחידות של שטף מגנטי מיליגאוס.
ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית מציג את כל תחום אורכי הגל בין אם הם מתגלים לעינינו (אור בתחום הנראה) או באמצעות מכשירים שונים.