פעימה אלקטרומגנטית

מהי פעימה אלקטרומגנטית

את הקרינה, כידוע, נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות: קרינה מייננת (רדיואקטיבית) מצד אחד, וקרינה אלקטרומגנטית, שאינה מייננת, מהעבר השני.

קרינה אלקטרומגנטית, הרלוונטית לענייננו, נמצאת סביבנו בכל רגע נתון, כיאה לעולם הטכנולוגי בו אנו חיים. מקורה לרוב הואmagnetic-field-lines במכשירים החשמליים, בקווי המתח, בלוחות החשמל, בתשתיות החשמל, באנטנות הסלולריות ועוד.

אלא שהמצב עלול להיות מורכב יותר מכך. זהו בדיוק המקרה של פעימה אלקטרומגנטית (Elecmtromagnetic Pulse, או EMP), מונח המתאר פרץ אנרגיה אלקטרומגנטית ברמה שעלולה לכלול בתוכה נזקים משמעותיים עוד יותר – בעיקר עבור ציוד אלקטרוני רגיש. הנה כל מה שחשוב לדעת על הפעימה האלקטרומגנטית, כולל מספר הצעות לפתרון.

 

הגורמים וההשלכות של פעימה אלקטרומגנטית

פעימה אלקטרומגנטית, למרבה הדאגה, עלולה להיגרם עקב מספר לא מבוטל של גורמים. המקור לה יכול להיות שדה אלקטרומגנטי, חשמל או מגנטי חריג, כמו גם זרם חשמלי כשלעצמו. הדוגמא הקיצונית ביותר של אירוע אלקטרומגנטי היא מכת ברק, אשר מפגש בלתי מתווך שלה עם אובייקט כלשהו מביאה לנזקים, עד לרמת ההרס המוחלט.

מאפיין עיקרי של הפעימה האלקטרומגנטית נוגע לפרק הזמן שלה, הנחשב למצומצם. מנגד, התפרסות הפעימה היא על גבי מספר רב של תדרים. רוב סוגי האנרגיה הקשורים לפעימה הם למרחקים קצרים יחדים, כאשר רק קרינה אלקטרומגנטית המביאה לפעימה תהיה במרחק ארוך יותר. באשר לצורת גל הפעימה, מדובר כאן על משרעת אשר חווה שינויים אלה או אחרים עם הזמן. היות והמודלים מורכבים, גורמים הפועלים בתחום נוקטים בשלל טכניקות במטרה לפשט אותם.

הנזקים המעשיים של ההפרעה

בנקודה הזו, נדרש להיכנס מעט לעובי הקורה ולראות למה עלולה להפיע פעימה אלקטרומגנטית, ברמה המעשית. ראשית, מדובר כאן על יצירת הפרעות אשר פוגעים בפעילותם של מכשירים אלקטרומגנטיים המוגדרים כרגישים. דוגמא לכך היא מערכות ההצתה בכלי הרכב של פעם, אשר פגעו ביכולת השידור של מקלטי הרדיו באותה מכונית. ההפרעה עלולה להיגרם גם עקב גלים אשר התדר שלהם נמוך או גבוה מההתקנים האלקטרומכניים, מהתקני חומרה או משבבים "בעייתיים" שונים.

כאשר המדובר הוא על פעימה אלקטרומגנטית בהיקף גדול, רשימת הנזקים גדולה אפילו יותר. תרחיש עיקרי הוא יצירת זרמים ומתחים הנחשבים לגבוהים בכל קנה מידה, מה שפוגע בציוד החשמלי (אפילו כזה שלא מוגדר כרגיש) וכן עלול לסכן את תפקודה של מערכת החשמל כולה. החשש מפיצוצים של מתקנים גרעיניים הוא כזה בדיוק, כאשר היו מקרי עבר בהם פיצוצים בסדר גודל משמעותי הביאו לשיתוקן של מערכות התקשורת והציוד האלקטרוני, אפילו במרחק גדול יחסית ממוקד האירוע.electromagnetic-field

אז מה עושים?

כיאה לתחום הקרינה האלקטרומגנטית, הדרך הטוב ביותר להתמודד עם הבעיה היא למנוע אותה מלכתחילה, ורצוי בשלבים הראשונים שלה. ביצוע בדיקות לאיתור רמות הקרינה הן צורך הכרחי בכל מפעל הכולל מערכות שעלולות להפיק קרינה, כשגם במרחבים ציבוריים שונים לא ניתן לוותר על הבדיקות במצבים רבים. יש כיום חברות אשר מבצעות את הבדיקות האלה בצורה מדויקת, באמצעות ציוד ייעודי וכוח אדם המוסמך לפענח את תוצאות הבדיקות השונות.

יד ביד עם אבחון הבעיה, באם קיימת, נדרש לחשוב גם על השלב הבא, והוא התגוננות בפני מצבים שעלולים להביא להפרעות החמורות שתוארו מעלה. אפשר לראות את זה כבר היום במיגונם של מוצרים שונים, שנעשה על מנת למנות תרחישים של פעימה אלקטרומגנטית: דוגמא מובהקת לכך היא המטוסים, אשר כוללים אמצעי הגנה מפני מכות ברק. גם בחדרי שנאים, לוחות חשמליים, קווי מתח גבוה או משטחי עבודה נדרש לחשוב היטב על המיגון. חברות הפועלות בתחום יוכלו לספק זאת, עם או בלי הבדיקה הראשונית.