גז רדון - מידע והסברים אודותיו

היסוד רדון- (Rn-222) הוא גז רדיואקטיבי אציל, חסר ריח, טעם וצבע. הראדיום הוא אחד הבנות של ההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד אורניום-238 (238U). גז רדון נוצר מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום (226Ra) שקיים בכל סוג של קרקע ובחומרי בנייה שמקורם מקרקע כמו מלט, בטון, בלוקי בנייה שונים, ריצוף, קרמיקה ועוד.
הבנות של רדון הן: פולוניום-218 (218Po), עופרת-214 (214Pb), ביסמוט-214 (214Bi) ופולוניום-214 (214Po).  הם גם רדיואקטיביים ופולטים קרינה מסוג אלפא, ביתא וגמא.  


בגלל חוסר פעילות כימי עם רוב החומרים, גז רדון יכול לחדור בקלות מהקרקע לתוך המבנים ודרך הנקבוביות של חומרי הבנייה . ניתן לגלות את הרדון ולמדוד את ריכוזו רק באמצעות גלאים מיוחדים.

בכל בית, אפילו באוויר הפתוח, קיים גז רדון כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה המכיל אדמה פולט רדון. על אף הפליטה העצומה של רדון מהקרקע ריכוז הראדון באוויר הפתוח נמוך יחסית, בממוצע 5-10 בקרל\מ"ק, בגלל הנפח הענק של האטמוספרה.

ככלל, ריכוז הרדון בבתים, יחסית לאוויר הפתוח, גבוה יותר בגלל רמת  אוורור נמוכה יותר.
הוא משתנה במשך היממה  ובמשך השנה בגלל שינויים בתנאי הסביבה ובמזג האוויר. הוא משתנה מאזור לאזור בגלל הריכוז השונה של ראדיום בקרקע.


בחדרים רגילים (מבלוקים) צמודי קרקע, חדירת גז רדון מהקרקע היא הגורם הראשי לריכוז גז רדון לא תקין.
בחדרי ממ"ד שאינם צמודי קרקע (מעל קומה א') פליטת גז רדון מחומרי הבנייה היא הגורם הראשי לריכוז רדון גבוה בממ"ד.