בדיקת גז ראדון ואיך הוא חודר

בדיקת גז ראדון במבנים

ישנם שני מקורות לראדון: העיקרי מהקרקע והמשני מחומרי הבנייה. בגלל חוסר פעילות כימית עם רוב החומרים, גז ראדון יכול לחדור למבנה בקלות מהקרקע דרך רצפת הבטון, סדקים, מעברי צנרת  ודרך הנקבוביות של חומרי הבניה בכל בית, כיוון שכל סוג קרקע וחומר בניה המכיל אדמה פולט ראדון. על אף הפליטה העצומה של ראדון מהקרקע, עקב הנפח הענק של האטמוספרה, ריכוז הראדון באוויר הפתוח הינו  נמוך יחסית, בממוצע 5-10 בקרל\מ”ק.
“הראדון הינו מומחה בחדירה למבנה, הוא עושה זאת דרך האדמה, חומרי הבניה והמים”
כל חומרי הבנייה הבסיסיים (בלוקים לבנייה, בטון, ריצוף, קרמיקה וכו’) מכילים אדמה. בכל סוג אדמה קיימים יסודות רדיואקטיביים טבעייים. הראדון חלק מבנות התפרקותם ולכן נמצא אף הוא בכל סוג של קרקע וחומר בנייה.

במבנים מעל הקרקע כגוון ממ”דים, בנייני רב קומות וכו’ –  הגז חודר למבנה דרך חומרי הבנייה.
הראדון אף חודר למבנה דרך המים, המגיעים מצינורות ומאגרים ציבוריים. הסכנה היא שהמים יפלטו את הגז לתוך המבנה.

המרכיבים המשפיעים על חדירת גז הראדון

  • הקרקע: ריכוז הראדיום באדמה, לחץ האוויר, טמפרטורה ולחות.
  • האטמוספירה: תנועות האוויר, לחץ האוויר, הטמפרטורה, לחות, מזג האוויר ועוד.
  • פרטים בבניין: חומר ושיטת בנייה, עובי הרצפה או קירות צמודי קרקע.
  • פתחים לקרקע: צנרת מים, גז, ביוב, חשמל, שברים או סדקים ברצפה ועוד.
  • המפלס במבנה: מרתף, קומה צמודת קרקע, קומה עליונה.
  • אטימות המבנה: אטימות החלונות ודלתות, פתחי אוורור.
  • הרגלי אוורור: תדירות פתיחה וסגירה של דלתות וחלונות, הפעלת מערכת האוורור.
  • חומרי בנייה: קצב אקסלציה מקירות, מרצפה ומתקרה.

בדיקת חדירת גז ראדון למבנה צמוד קרקע

ריכוז  גבוה של גז ראדון בבית הוא תוצאה של הבדלי לחץ אוויר בתוך הבית ומחוצה לו. תוצאה מכך היא שאיבת גז מהאדמה לתוך הבית. הסיבות האופייניות להפרשי הלחצים הן :

  • מערכות מכניות למיזוג ואוורור הפולטות אוויר החוצה ואינן מאפשרות כניסת אוויר נקי לבית, האוויר המגיע לבית הוא אוויר רווי ראדון מהאדמה שלאחר שחדר אל המבנה – נשאר בו.
  • רוח הנושבת מחוץ לבית יוצרת שקע ברומטרי נמוך בגלל הצטברות אוויר חם בתוך הבית. האוויר החם עולה כלפי מעלה ויוצר מצב של לחץ שלילי הגורם לחדירת גזים מחלקו התחתון של הבניין (אפקט ברנולי)
  • סדקים, פתחים ברצפה, מעברי צנרת לא אטומים, תפרים ברצפת הבטון שהם תוצאה של תוספת בנייה.

בדיקת גז ראדון מחומרי בניה

כל חומרי הבנייה הבסיסיים (בלוקים לבניה, בטון, ריצוף, קרמיקה) עשויים מאדמה. בכל סוג של קרקע קיימים היסודות הרדיואקטיביים הטבעיים אורניום-238, אורניום-235, תוריום-232 ואשלגן-40 ביחד עם בנות התפרקותם. כל חומר בנייה מכיל את כל היסודות האלה.

גז הראדון (Rn-222) הוא בת של ראדיום-226 ששייך לשרשרת דעיכה של אורניום-238. תוחלת החיים של אורניום-238 הוא 4 מיליארד שנים. לכן, כל חומר בנייה יפלוט תמיד ראדון.
כיון שבכל חומרי הבניה קיימת כמות מסוימת של ראדיום-226, היא פולטת ראדון. חלק מהראדון נשאר כלוא בתוך הבטון וחלק משתחרר לתוך הנקבוביות. החלק השני יכול לצאת מהבטון לחלל החדר. כשאטומי ראדון יוצאים מהנפח המקרוסקופי של נקבוביות הקיר הם מתפזרים בחדר. חלק מאטומים מתפרקים באוויר וחלק עוזבים את החדר בגלל זרימת האוויר מהחדר החוצה.
אחרי כ- 40 שנות מחקר בהן בוצעו מספר רב של מחקרים וסקרים בכל העולם ובארץ, תופעת הפליטה של ראדון מחומרי בנייה מוכרת היטב וקיימים פתרונות ראדון מתקדמים.